ממשלת ארה"ב משתמשת בכלים כלכליים, כמו בקרת יצוא, כדי להשיג יעדי מדיניות חוץ ולהגביל את הגישה של סין לטכנולוגיה מתקדמת.
ממשלו של הנשיא ביידן הגביר את המתיחות עם סין על ידי הוספת יותר ישויות סיניות לרשימה השחורה של יצוא מאשר כל ממשלה קודמת בארה"ב . המהלך האחרון הזה של משרד המסחר מביא את המספר הכולל של הישויות הממוקדות תחת ביידן ל-319, ועולה על הספירה במהלך כהונתו של טראמפ. ההחלטה מדגישה את השימוש ההולך וגובר בכלים כלכליים להשגת יעדי מדיניות חוץ, במיוחד כאשר ביידן מבקש להגביל את הגישה של סין לטכנולוגיה מתקדמת, תוך ציון דאגות ביטחון לאומי.
הביקורת המוגברת על סין מגיעה על רקע החששות הגוברים בוושינגטון בגלל האסרטיביות של הנשיא שי ג'ינפינג כלפי טייוואן, ומעוררת את החששות מבייג'ין תמנף את הטכנולוגיה האמריקאית כדי לחזק את היכולות הצבאיות שלה. גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים התגייסו מאחורי העמדה הנוקשה כלפי סין, ומשקפים קונצנזוס דו-מפלגתי בנושא, במיוחד עם הבחירות הקרובות. ביידן שמר על התעריפים של טראמפ תוך הרחבת ההגבלות על הגישה של בייג'ינג לחידושים מתקדמים, בעיקר במגזרים קריטיים כמו בינה מלאכותית .
רשימת הישויות משמשת כמנגנון ראשוני להטלת סנקציות על ישויות על רקע ביטחון לאומי והפכה יותר ויותר למוקד ביחסי ארה"ב-סין. בייג'ין גינתה את פעולותיה של וושינגטון ככפייה כלכלית ובריונות חד-צדדית, ונשבעה להגן על הזכויות והאינטרסים של חברות סיניות. בצעד תגמול, סין הטילה סנקציות על שתי חברות אמריקאיות, מה שאותת על הסלמה של המתיחות. עם זאת, אמצעים כאלה הם בעיקרם סמליים, עם השפעה מינימלית על החברות הממוקדות.
למרות העמדה הנחרצת של ממשל ביידן, היו מדי פעם ויתורים, כמו הוצאת מעבדה ממשלתית סינית מרשימת הישויות כדי לטפל במשבר הפנטניל. עם זאת, התוספות האחרונות לרשימה מאותתות על המשך האסטרטגיה האמריקנית לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה, במיוחד בטכנולוגיות דו-שימושיות. בעוד שוושינגטון מחמירה את הפיקוח על היצוא לחברות סיניות המעורבות במאמצי המודרניזציה הצבאית, השלב מוכן לחיכוכים נוספים ביחסי ארה"ב-סין המתוחים ממילא.
